#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 1 מנין שאסור לספר מאז שנתפתח ספר התורה (2)?	"אמר רבא בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנאמר &quot;וכפתחו עמדו כל העם&quot; ועמידה היינו שתיקה שנאמר &quot;והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד&quot;. ר' זירא אמר רב חסדא מהכא &quot;ואזני כל העם אל ספר התורה&quot;.<p dir=""rtl"">(ע' בשיטות הראשונים ביישוב הסוגיא כאן עם הא דרב ששת בברכות דמהדר אפיה ואמר אנן בדידן ואינהו בדידהו)</p>"	סוטה לט.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 2 כהן שלא נטל ידיו האם מותר לשאת את כפיו ומנין?	אמר ר' יהושע בן לוי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה'.	סוטה לט.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 3 מה הכהן מברך קודם ברכת כהנים, ומה אומר כשעוקר רגליו וכשמחזיר פניו מהציבור?	"מברך - אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה [ואחד מהדברים שר&quot;א בן שמוע זכה לאריכות ימים שמעולם לא נשא כפיו בלא ברכה].<p dir=""rtl"">כשעוקר רגליו אומר - יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון.</p><p dir=""rtl"">כשמחזיר מפני הציבור - אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש, רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'.</p>"	סוטה לט.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 1 ממתי הקורא מותר לקרוא כהנים, כהנים רשאים להתחיל בברכה, ציבור לענות אמן, כהנים להתחיל בברכה אחרת, להחזיר פניהם מהציבור לכוף קישרי אצבעותיהן ולעקור רגליהם וללכת?	"א&quot;ר זירא א&quot;ר חסדא: אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור, <p dir=""rtl"">ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, </p><p dir=""rtl"">ואין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים, </p><p dir=""rtl"">ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור. </p><p dir=""rtl"">אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום </p><p dir=""rtl"">אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור [זה א&quot;ר חסדא, ולא ר' זירא בשמו]</p><p dir=""rtl"">ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך עד שיגמור שליח צבור שים שלום.</p>"	סוטה לט:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 2 ממתי הציבור רשאי לענות אמן בקריאת התורה, הקורא לקרוא בתורה, המתרגם להתחיל בתרגום, קורא להתחיל פסוק אחר?	"א&quot;ר זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הקורא, <p dir=""rtl"">ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור, </p><p dir=""rtl"">ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, </p><p dir=""rtl"">ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.</p>"	סוטה לט:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 3 המפטיר בנביא מה צריך לקרוא קודם, וממתי רשאי להפטיר?	"אמר רבי תנחום א&quot;ר יהושע בן לוי: המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה. <p dir=""rtl"">ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ס&quot;ת.</p>"	סוטה לט:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 4 האם ש&quot;ץ יכול להפשיט התיבה בציבור, והאם הציבור יכול לצאת קודם שיצא ס&quot;ת?	"ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה בציבור מפני כבוד ציבור. <p dir=""rtl"">ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה, וה&quot;מ כשיש פתח אחר, אבל אם אין פתח אחר אמר שמואל שאסור לצאת עד שיצא, וביאר רבא דכתיב &quot;אחרי ה' אלהיכם תלכו&quot;.</p>"	סוטה לט:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 5 אלו פסוקים אומרים בשעת ברכת כהנים בשחרית, במוסף של שבת, מנחה של תענית ובנעילה של יוה&quot;כ?	"בשחרית - אמר ר' זירא אמר רב חסדא: ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו', ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עושי רצונו, ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'. <p dir=""rtl"">במוסף של שבת - אמר רבי אסי: שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וגו', שאו ידיכם קדש וברכו את ה', ברוך ה' מציון שוכן ירושלים הללויה, מתוך שהתחיל בברכותיו של הקב&quot;ה מסיים אף שזה בענין אחר.</p><p dir=""rtl"">במנחה של תענית - אמר רב אחא בר יעקב: אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך, מקוה ישראל מושיעו בעת צרה, למה תהיה כגר בארץ וגו' למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע וגו' .</p><p dir=""rtl"">בנעילה של יוה&quot;כ - אמר מר זוטרא ואמרי לה במתניתא: הנה כי כן יברך גבר ירא ה', יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, וראה בנים לבניך שלום על ישראל.</p>"	סוטה לט:		ז'
